הורה לילד חולה יוכל להיעדר מעבודתו עד 90 יום
 
 
 

דיני עבודה

 

הורה לילד חולה יוכל להיעדר מעבודתו עד 90 יום

ביום 1.4.2016 יכנס לתוקפו תיקון לחוק דמי מחלה לפיו הורה לילד החולה במחלה קשה, בעל וותק של שנה , יוכל להיעדר עד 90 יום בשנה, על חשבון המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה הצבורים לו.

חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג - 1993

עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנה, זכאי לזקוף עד 8 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו ובלבד שבן זוגו הינו עובד ולא נעדר מעבודתו מכח זכאותו כאמור, או שבן זוגו הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שעסק במשלח ידו בימי היעדרות העובד.

עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנים, והילד נמצא בהחזקתו הבלעדית או שהוא ההורה העצמאי של הילד, זכאי לזקוף בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו עד 16 ימי היעדרות בשנה.

בחוק זה, "הורה עצמאי" - כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992.

היעדרות בשל מחלה קשה של ילד

במקרה של ילד שלא מלאו לו 18 והוא חולה במחלה קשה -

עובד שעבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 90 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלה קשה של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד.

במקרה שבן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שהעובד הוא הורה עצמאי או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 110 יום בשנה של היעדרות, בשל המחלה הקשה של ילדו, כאמור. לעניין סעיף זה, "מחלה קשה"= מחלה ממארת, מחלה שנדרש לגביה טיפול קבוע בדיאליזה או מחלה אחרת שקבע שר הכלכלה והתעשייה בצו.

בחישוב מספר ימי ההיעדרות לפי הוראה זו יבואו בחשבון ימי היעדרות שזקף העובד לפי ההוראה בסעיף 1 הנ"ל.

היעדרות לצורך מתן סיוע אישי שאדם עם מוגבלות נזקק לו (כולל עדכון שתחולתו מיום 1.1.2014)

א. עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 18 ימים בשנה של היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד, לצורך מתן סיוע אישי שמחייב היעדרות כאמור, לאדם עם המוגבלות;

ואם התקיים בו אחד מאלה, זכאי העובד לזקוף בשנה עד 18 ימים נוספים של היעדרות כאמור, ובלבד שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו לזקיפת ימים נוספים לצורך מתן סיוע אישי לאותו אדם עם מוגבלות:

(1)  בן זוגו הוא עובד, ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור;

(2)  בן זוגו הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שלא חדל מעיסוק במשלח ידו לצורך מתן סיוע אישי;

(3)  הוא הורה עצמאי;

(4)  האדם עם המוגבלות נמצא בהחזקתו הבלעדית;

א1. (1) בזקיפת ימי היעדרות כאמור בסעיף א', זכאי עובד להביא בחשבון, לפי בחירתו, גם חלקי ימים שבהם נעדר לפי הוראות סעיף זה בשל מחלת ילדו שהוא אדם עם מוגבלות או לצורך מתן  סיוע אישי לו;

חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות  ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר.

(2) עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות זכאי לתשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון, ובכלל זה מחלקו, שבו נעדר בשל מחלת ילדו שהוא אדם עם מוגבלות או לצורך מתן סיוע אישי לו.

א2. (1 ) נוסף על הוראות סעיף א', עובד כאמור באותו סעיף א' זכאי להיעדר עד 52 שעות בשנה לצורך מתן סיוע אישי שמחייב היעדרות לאדם עם המוגבלות, בלא ניכוי משכר עבודתו;  התקיים בעובד כאמור אחד מהתנאים האמורים בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף א', יהיה זכאי להיעדר עד 52 שעות נוספות בשנה בלא ניכוי משכרו, ובלבד שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו להיעדרות מכוח פסקה זו; זכותו של עובד לפי סעיף קטן זה נוספת על כל זכות אחרת שנתונה לו לפי חוק זה, ואינה תלויה או מותנית בזכות אחרת לפי חוק זה.

(2) הוראות פסקה זו יחולו גם על עובד המועסק במשרה שאינה משרה מלאה, ואולם שעות ההיעדרות שיהיה זכאי להיעדר בהן יהיו כיחס שבין חלקיות משרתו ובין מספר השעות הנקוב באותה פסקה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובד בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובד או 186 שעות, לפי הנמוך.

"שעות העבודה של העובד בחודש" – הממוצע החודשי של שעות העבודה של העובד ברבע השנה שבו עבד בהיקף השעות הגדול ביותר ב-12 החודשים שקדמו למועד ההיעדרות הראשון לפי סעיף קטן זה; במניין שעות העבודה תובא בחשבון גם היעדרות בתשלום שדינו כדין שכר עבודה.

ב. הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אפוטרופוס של אדם עם מוגבלות, ובלבד שאין אדם אחר המטפל באדם עם המוגבלות, ואין אפוטרופוס אחר שניצל את זכותו לפי סעיף קטן זה.

ג. בחישוב מספר ימי ההיעדרות לפי סעיף א, יבואו בחשבון ימי ההיעדרות שזקף העובד לפי סעיף 1 הנ"ל או 2 הנ"ל, בקשר עם מחלת ילדו שהוא אדם עם מוגבלות.

ד. בסעיף זה –

"אדם עם מוגבלות" -  כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;

"סיוע אישי" – סיוע שהאדם עם המוגבלות נזקק לו בשל מוגבלותו, לרבות השגחה, ליווי וטיפול.

ה. הוראת סעיף זה לא תחול לגבי עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות אך מוגבלותו אינה קבועה, צפויה לחלוף בתוך 60 ימים ממועד הופעתה ואינה צפויה להישנות.

 משפחת אומנה (כולל עדכון שתחולתו מיום 1.1.2014)

הוראות סעיפים 1 עד 3 הנ"ל יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא הורה במשפחת אומנה, ואולם ימי ההיעדרות של עובד כאמור תזקף או תימנה רק אם הורהו הטבעי או הורהו המאמץ, של הילד או של האדם עם המוגבלות, לפי הענין, לא מימש, באותם ימים או שעות, את זכאותו לזקיפה או להיעדרות מכוח אותה זכות; לענין סעיף זה, "משפחת אומנה" – משפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך.

חוק זה בא להוסיף על זכותו של עובד מכוח דין או הסכם ולא לגרוע ממנה.

תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ד-1993 (להלן – התקנות):

1. מסירת הצהרה חתומה

(1) עובד שנעדר מעבודתו מכוח סעיפים 1, 1א או 1ג לחוק בשל מחלת ילד, ימסור למעסיקו הצהרה חתומה בידו וביד בן זוגו, או בידו בלבד, הכל לפי העניין, לפי הטופס שבתוספת הראשונה לתקנות.

(2) עובד שנעדר מעבודתו מכוח סעיפים 1ב או 1ג לחוק, לצורך מתן סיוע אישי לאדם עם מוגבלות, ימסור למעסיקו הצהרה חתומה בידו, לפי הטופס שבתוספת השניה לתקנות.

1א. בן זוג של עובד יוכיח שהוא עובד עצמאי באמצעות אחד מאלה

(1) מסמך המעיד על היותו רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי;

(2) מסמך המוגש לפקיד שומה או הניתן על ידיו, המעיד כי לבן הזוג הכנסה מעסק או ממשלח יד באותה שנת מס;

(3) אישור על היותו עוסק לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1976.

2. צירוף מסמכים

להצהרה כאמור בסעיף 1 לעיל יצרף העובד את המסמכים והאישורים האלה:

(1) לגבי היעדרות לפי סעיפים 1 ו-1א לחוק, אישור רפואי בדבר מחלת ילדו;

(2) לגבי היעדרות לפי סעיף 1ב לחוק, אישור של רופא המעיד שהאדם שבגינו נדרשת ההיעדרות הוא אדם עם מוגבלות הנזקק לסיוע אישי בשל מוגבלותו, ואם הסיוע האישי נדרש לצורכי לווי, סיוע או השגחה בטיפול רפואי או פארה-רפואי, גם אישור של הגורם המטפל המעיד על יום ותחום השעות שבהם ניתן הטיפול;

(3) לגבי עובד שבן זוגו עובד עצמאי, מסמך או אישור כאמור בתקנה 1א;

(4) לגבי עובד שהוא אפוטרופוס של אדם עם מוגבלות, צו מינוי אפוטרופוס לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;

(5) לגבי עובד שהוא הורה במשפחת אומנה, אישור כי העובד הינו הורה במשפחת אומנה, שניתן על ידי המפקח הארצי על אומנה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, או מי שהוא הסמיך לכך או אישור כאמור של גוף מפעיל שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים התקשר עמו לשמש כגוף מפעיל לאומנה.

3. חריגים לחובת העובד לצרף מסמכים

על אף האמור בסעיף 2 לעיל, רשאי עובד למסור למעסיקו את המסמכים או את האישורים האלה במועדים ובתקופות המפורטות להלן, ובלבד שיודיע למעסיקו, בתוך זמן סביר, אם חדל לחול תנאי שעליו מעידים האישורים או המסמכים האמורים, או אם פקע תוקפם או בוטל:

(1) אישור של רופא כאמור בסעיף 2(2) לעיל, לגבי מוגבלות קבועה – פעם אחת בלבד; ואם המוגבלות אינה קבועה – פעם אחת בתוך תקופה של שנים עשר חודשים;

(2) אישור או מסמך כאמור בסעיף 2(3) לעיל – פעם אחת בתוך תקופה של שישה חודשים;

(3) צו מינוי אפוטרופסות כאמור בסעיף 2(4) לעיל – פעם אחת בלבד אם ניתן צו אפוטרופסות קבוע, או פעם אחת בתוך תקופת אפוטרופסות קצובה, אם ניתן צו אפוטרופסות זמני.

4. אי מסירת הודעה

בהתאם לתקנות, כל עוד לא מסר העובד את המסמכים המפורטים לעיל (בהתאם לענין), לא יראו בהיעדרותו כהיעדרות מהעבודה מכוח החוק.

5. שמירת הוראות

אין בתקנות אלה כדי לגרוע מההוראות הנהוגות במקום העבודה של העובד בדבר חובת הודעה למעסיק על היעדרות מהעבודה בשל מחלה.


* המאמר לקוח מתוך המהדורה החדשה (נובמבר 2015) של ספר דיני עבודה המדריך המלא (הילה פורת, עו"ד). הספר ערוך לפי נושאים (כולל תוכן עניינים מפורט) ומהווה כלי עבודה מעשי ומקצועי לעוסקים בתחום דיני העבודה והשכר. עו"ד הילה פורת, בעלת משרד המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מחברת הספרים: המדריך המלא והמעשי להליך פיטורים כדין (הגבלות, הנחיות מפורטות וטפסים) - חדש !!!,  ו-"הסכמים, מסמכים וטפסים בדיני עבודה" ומנהלת פורטל "עולם העבודה

www. hilaporat.co.il

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק