נמל אשדוד ייאלץ להשוות שכר נשים וגברים
 
 
 

דיני עבודה

 

נמל אשדוד ייאלץ להשוות שכר נשים וגברים

ביה"ד הארצי לעבודה קבע בפסק דין רחב היקף כי הנמל הפר את הוראות "חוק שכר שווה" ועליו להשוות את שכרן של שתי עובדות לזה של גבר שעובד באותה מחלקה. בנוסף, לכל עובדת נפסקו 50,000 שקל בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

בפסק דין שארכו 72 עמודים, הרכב ביה"ד הארצי לעבודה בראשות הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, הכריע בשבוע שעבר בשלושה ערעורים שהוגשו על פסיקת ביה"ד האזורי בבאר-שבע, בנוגע לתביעתן של שתי עובדות נמל אשדוד להשוות את שכרן לזה שמקבל גבר שעובד באותה חטיבה, ומשתכר כ-6,000 שקלים יותר מהן.  

בית הדין האזורי קבע כי עבודתן של מנהלת שיווק ומנהלת נוספת שעובדות בחטיבת הלקוחות של הנמל, "שוות ערך" לזו של העובד בתפקיד ראש מחלקת שירות לקוחות, ולכן אין הצדקה או טעמים ענייניים לפערי שכר שקיימים בינן לבינו, תוך הפרת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד.

לפיכך בית הדין האזורי חייב את הנמל להשוות את שכרן לשכרו של העובד כולל כל התוספות הנלוות באופן רטרואקטיבי, ופסק לכל אחת מהן פיצוי בסך 15,000 שקל בגין נזק לא ממוני.

עם זאת, בית הדין האזורי דחה את התביעה לפיצוי לפי חוק שוויון הזדמנויות, בנימוק שהוכח כי תנאי השכר נקבעו לפני שהיה ידוע מינם של ממלאי התפקידים.

הצדדים בהליך ערערו. ערעור העובדות, יחד עם שדולת הנשים בישראל, עסק בעיקרו בקביעה שלא לפסוק פיצויים מכוח חוק שוויון הזדמנויות.

ערעור המדינה וכן ערעור הנמל, בעיקרו, עסקו ברכיב "תוספת אישית" בשכרו של אותו עובד, שנקבע כי יש לכלול אותה בחישוב שכרו. הטענה היתה כי הקביעה שלפיה יש להעניק את שוויה גם לעובדות – שגויה.

למגר את התופעה

השופטת וירט-ליבנה ניתחה את חוק שכר שווה, לאחר מבוא ארוך שהזכיר את חשיבותו של עיקרון השוויון בכלל והשוויון בין המינים בפרט.

השופטת הבהירה כי "מטרת העל" של החוק, שתוקן והורחב ב-1996, היא למגר ולעקור מהשורש את אפלייתן המבנית וההיסטורית של נשים בעבודה על ידי השוואת שכרן לזה של גברים.

בנוגע לרכיב "התוספת האישית", השופטת קבעה כי היא לא מצדיקה שוׂנוּת בשכר, מאחר שהיא מהווה "גורם חיצוני" ששולם לעובד כחלק מהטבות שהנמל ביקש להעניק לו מעבר לתקרת העלות, ולא מדובר ב"גורם פנימי" הקשור לעובד או לעבודה עצמה, כמו ותק למשל.

בהקשר זה השופטת דחתה את הטענה שמדובר ברצון לעודד מוביליות בשוק, וציינה כי זהו בדיוק "מאותם תירוצים או טענות שמהם רצה להימנע המחוקק, מאחר שאין זה גורם פנימי לעבודה".

בנוגע לפיצויים לפי חוק שוויון הזדמנויות, ובשונה מביה"ד האזורי, שופטי הארצי קבעו כי הנמל לא הוכיח שאין קשר סיבתי בין הפער בשכר לבין היותן של העובדות נשים.

קביעה זו נבעה מכך שמהעדויות – בין השאר של ראש מדור פרט ושכר בנמל ושל יו"ר הדירקטוריון – עלה כי בדרך כלל קביעת השכר הסופית נעשתה לאחר סיום הליך המכרז. במילים אחרות, התברר שנהוג לנהל משא ומתן ו"לסגור" את תנאי השכר הסופיים מול הזוכה.

התוצאה היתה כי המדינה והנמל ישלמו לכל אחת מהמערערות פיצוי נוסף של 50,000 שקל בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות. עוד נקבע כי הפיצוי בגין השוואת השכר ישולם רטרואקטיבית החל מכניסתן לתפקיד סביב שנת 2013 בהתאם לתחשיב חשב שכר.

השופטת חני אופק גנדלר והשופט אילן סופר הצטרפו לפסק הדין.

פסק הדין בע"ע 1809-05-17 

ב"כ המדינה: עו"ד דנה מנחה

ב"כ המערערות ושדולת הנשים: עו"ד אפרת דויטש, עו"ד ענבל פלמור-דורי

ב"כ חברת נמל אשדוד: עו"ד חיה ארמן

ב"כ הסתדרות העובדים: עו"ד גלי שטיינברג

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


מאת: עו"ד גיא אבידן העוסק בדיני עבודה 

הכותב לא ייצג בתיק.

באדיבות: אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק