okneto
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 
 
 
 

דיני עבודה

 

בית המרקחת נסגר, אך הרוקח לא קיבל פיצויי פיטורין

אף על פי שפיטורי הרוקח האחראי נבעו מסגירת בית המרקחת, המעסיק סירב לשלם לו פיצויי פיטורין. בית הדין לעבודה חייב אותו בתשלום הפיצויים

אף על פי שפיטורי הרוקח האחראי נבעו מסגירת בית המרקחת, המעסיק סירב לשלם לו פיצויי פיטורין. בית הדין לעבודה חייב אותו בתשלום הפיצויים.

האם בעל עסק לבתי מרקחת שסגר את בית המרקחת בעיר נתיבות, לא שילם בצדק לרוקח האחראי פיצויי פיטורין? בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דן בתביעתו של הרוקח לתשלום הפיצויים והלנתם, כמו גם תשלום דמי מחלה ופיצוי על אי הפרשות לפנסיה, וביום ו' קבע שהוא זכאי לקבל פיצויי פיטורין בסך של 51 אלף שקלים, וכן פיצוי עבור אי התשלומים לפנסיה בסך של כ-13 אלף שקלים. כמו כן ישלם המעסיק את הוצאות התביעה בסך של 5,000 שקלים.

תקופת העבודה של הרוקח נמשכה כחמש שנים, כאשר הצדדים היו חלוקים ביניהם על נסיבות הפיטורין וכפועל יוצא מכך על זכאותו לקבל את הפיצויים. התובע טען כי פוטר על רקע מחלתו ללא הודעה מוקדמת, ואילו המעסיק טען כי פוטר כמו שאר עובדי בית המרקחת בשל סגירתו, בלי קשר למחלה ומבלי שידע עליה כלל. לגבי נסיבות הפיטורין, קיבלה השופטת את גרסתו של הנתבע, בקובעה כי אין כל יסוד לטענת התובע על פיטורין בעקבות מחלה.

בית הדין לא מצא קשר בין מעשיו של הרוקח בעבודה לבין סגירת בית המרקחת, למרות ניסיונו של המעסיק לטעון כי התנהלותו הובילה לסגירת המקום וגרמה לו נזקים.

לגבי הטענה שפוטר ללא הודעה מוקדמת, מסקנתה של השופטת הייתה כי הוא ידע מראש שבית המרקחת עומד להיסגר, ולכן נדחתה התביעה גם בנושא זה.

הסיבה לכך שהנתבע לא שילם את פיצויי הפיטורין, נבעה לטענתו מהעובדה שהרוקח נתפס מבצע מעשי גניבה ומרמה ואף דיווח דיווחים שקריים על שעות העבודה, ועל כן בצדק נשללו ממנו הפיצויים. הוא הוסיף וטען כי מה שהוביל לסגירת בית המרקחת היה רישומיו הכוזבים של הרוקח על מכירת תרופות בהתאם למרשמים של קופות החולים, כך שיש הצדקה לעובדה שפוטר ללא פיצויים.

אך השופטת לא מצאה כל יסוד לקבל את טענות המעסיק בעניין זה, היות שבפועל בית המרקחת נסגר יותר משנה לאחר שאחת מקופות החולים הודיעה על הפסקת ההתקשרות איתו, ולמעשה הדבר לא היווה כל שיקול לסגירתו של בית המרקחת. אין כל בסיס לניסיונו של המעסיק לקשר בין שני הדברים, קבעה השופטת.

ללא ספק, הרוקח פוטר מהעבודה והעילה לכך הייתה סגירת מקום העבודה, ולא מעשיו כפי שניסה לטעון המעסיק, כאשר ממילא לא הוכח שנגרם לו נזק מאותם מעשים. לכן התביעה בעניין זה התקבלה, אם כי נקבע שהתובע לא זכאי גם לפיצויים עבור הלנת הפיצויים.

עוד התגלה שהמעסיק אכן לא הפריש את כספי הפנסיה כדין במשך שמונה חודשים, ועל כן עליו לפצות את התובע. היות שהשופטת לא מצאה קשר בין התנהלות הרוקח וסגירת המקום, נדחתה טענתו של הנתבע כי יש לקזז את הסכום שייקבע בבית הדין כנגד הנזקים שגרם לו הרוקח שהובילו לסגירה.

בסופו של דבר יקבל הרוקח את פיצויי הפיטורין שהוא זכאי להם בסך של 51 אלף שקלים, ופיצוי עבור אי הפרשות לקרן הפנסיה בסך של כ-13 אלף שקלים. נוסף על כך חויב המעסיק בתשלום הוצאותיו המשפטיות של התובע בסך של 5,000 שקלים.

סע"ש 1469-03-14


הכתבה באדיבות lawguide - מדריך עורכי דין ומידע משפטי בישראל

 www.lawguide.co.il

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק