okneto
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 
 
 
 

דיני עבודה

 

העלאת שכר המינימום עלולה לפגוע בעובדים

העלאת שכר המינימום עלולה לגרום למעסיקים לחפש עובדים מנוסים שיבצעו יותר עבודה בפחות זמן. העובדים שנחשבים לחלשים יותר ויעילים פחות יפגעו..  

בימים האחרונים אישרה מליאת הכנסת את העלאת שכר המינימום. 59 חברי כנסת הצביעו "פה אחד" וקבעו שההעלאה מ-5,000 ש"ח ל-5,300 ש"ח תיכנס לתוקף ב-1 דצמבר 2017. על פניו, כמובן שמדובר בצעד מבורך שאמור לצמצם פערים בחברה. מחקרים ודו"חות רבים שעסקו בנושא הראו שרמות העוני והאי-שוויון אצלנו הן מהגבוהות בעולם המפותח, ושישראל אחרונה בהכנסה פנויה לנפש מבין המדינות המתקדמות. "זהו עוד צעד לצמצום פערים בחברה וחיזוק העובדים" אמר שר האוצר משה כחלון, ויו"ר ועדת העובדה והרווחה ח"כ אלי אלאלוף הוסיף כי הוא "צופה שנראה כאן השפעה חיובית ביותר על מימדי העוני בשנים הקרובות".

עם זאת, נדמה שמבול הברכות דחק הצידה את ההתייחסות להשלכות אפשריות. "הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות", וכפי שמוכיחים ניסיון העבר, כוחות השוק ומדינות אחרות – לעיתים מדובר ב"חרב פיפיות", והעלאת שכר המינימום דווקא עלולה לפגוע בעובדים החלשים במקום לסייע להם.

ההחלטה הנוכחית על העלאת שכר המינימום כמובן לא התקבלה בחלל ריק. בטווח הזמן שבין אפריל 2015 ועד ינואר 2017 עלה שכר המינימום שלוש פעמים, ובסך הכל – שכר המינימום בישראל עלה בכ-29% ב-5 השנים האחרונות. במקביל, יזם המחוקק חוקים נוספים שהגדילו באופן ישיר ועקיף את עלות העסקה של עובד בישראל; באופן ישיר – באמצעות צעדים כמו צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק והגדלת מספר ימי החופש לעובד, ובאופן עקיף – כמו למשל באמצעות הענקת שעת היעדרות לעובד/ת שבן/בת זוגו שוהים בשירות מילואים. 

כך, עלות העסקת עובד בשכר מינימום עלתה בכ-35% ב-5 השנים האחרונות. יתרה מכך, עלות העסקת עובד המשתכר מעל ל-60% מהשכר הממוצע ועד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח (43,240 ש"ח בשנת 2017) עלתה אף היא בצורה ניכרת תודות להגדלת הפרשת המעביד לביטוח לאומי מ-5.9% (בשנת 2012) ל-7.5% (כיום).

בניגוד לחוקים ולתקנות שנראים נכון על הנייר, המציאות שונה לגמרי. בתחילת השנה הוצגו בכנס של האיגוד הכלכלי האמריקאי שני מחקרים שהראו כי העובדה ששכר המינימום ועלות העסקת עובדים ההולכת ועולה כל העת גורמת למעסיקים לחפש עובדים מנוסים שיבצעו יותר עבודה בפחות זמן. כך נוצר מצב שהמעסיקים מפטרים עובדים שאינם עומדים בדרישות הללו או מצמצמים את שעות העבודה שלהם מחד גיסא, ומאידך גיסא פוגע בגיוס אפשרי של עובדים בעלי כישורים נמוכים. בשורה התחתונה: העובדים שנחשבים לחלשים יותר ויעילים פחות נפגעים. 

דוגמה לכך אפשר למצוא בימים אלה בצרפת; שכר המינימום הגבוה המובטח לעובדים במדינה זו גורם למעסיקים להימנע מלהעסיק עובדים שאינם מנוסים. במקום להכניס כוח אדם חדש וצעיר למעגל התעסוקה, שיחליף בבוא היום את העובדים המתבגרים, לבעלי העסקים הצרפתים אין סבלנות וכסף להכשיר עובדים מאפס ולהמתין להם שילמדו את רזי המקצוע. 

צריך גם לזכור שמרבית המעסיקים, בארץ ובעולם, פועלים בענפים תחרותיים בהם המחיר הוא פקטור משמעותי, והם מתקשים להעלות את המחיר של השירותים או המוצרים שהם מספקים – ולעיתים אף נאלצים להוריד מחירים כדי לשרוד. עלות העסקת עובדים בעליה, ההכנסות במגמת ירידה - והתוצאה הצפויה היא שחיקה ברווחיות, שתגרור תהליך של התייעלות וצמצום כוח אדם. 

כאמור, העלאת שכר המינימום היא פעולה מבורכת, אך צריכה לבוא בצמוד להפחתת עלות העסקת עובדים. אחרת לא ירחק היום שבו נמצא את עצמנו בסכנה אמיתית למשק הישראלי, ועובדים רבים ימצאו עצמם ללא עבודה למשך תקופה ארוכה.


מאת: עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, סמנכ"ל חשבונתון (המרכז לחשבי שכר ומנהלי חשבונות)

www.heshbonatun.co.il

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק