okneto
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 
 
 
 

דיני עבודה

 

קיצור שבוע העבודה - שכר מינימום - מה ערך השעה

הכאוס סביב קיצור שבוע העבודה ממשיך להשתולל ואין דרך אחרת לתאר את התהליך חוץ מאשר במילה – קרקס.

במאמר קודם סקרנו חלק מהאתגרים והבעיות הנובעים מהשינויים אשר הותקנו במסגרת ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה – לחצו לעיון במאמר.

ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה נעשו לדעתנו בחפזה וללא חשיבה מקדימה, תוך הותרת סימני שאלה רבים, לרבות לגבי עצם חוקיות המהלך (בעניין זה אף הוגשה עתירה לבג"ץ).

אחת הבעיות הבולטות הינה השפעת צו ההרחבה על ערך השעה, וזאת בייחוד לאור העובדה שהצו מתייחס אך ורק לעובדים המועסקים במשרה מלאה.

לגבי עובדים במשכורת (שכר קבוע לחודש) הרי צו ההרחבה העלה את ערך השעה שלהם, שכן נקבע בצו כי אין בהפחתת השעה כדי להביא להפחתה בשכר. מכאן עובד שקיבל 7,000 ש"ח לחודש ימשיך ויקבל 7,000 ש"ח לחודש למרות שעבד פחות, ומכאן שערך השעה שלו עלה.

מה לגבי עובד שעתי שעובד משרה מלאה. האם השתנה שכרו השעתי? פרשנות אחת גורסת כי שכרו לא השתנה ואם היה 30 ש"ח יוותר 30 ש"ח, וכי על השעה ה-43 יקבל תשלום כשעה נוספת כאשר תעריף השעה הבסיסי לחישוב זכויותיו נותר 30 ש"ח.

פרשנות זו אינה חפה מבעיות. מצד אחד ניתן לגרוס כי כי שכרו של העובד לא הופחת שכן היה 30 ש"ח ונותר 30 ש"ח. מנגד אם שבוע העבודה יקוצר עבור אותו עובד והוא לא יועסק בשעה ה-43 שכן אין לו זכות קנויה לכך, משכורתו הכוללת בסוף החודש תפחת. יוצא שלא הושגה מטרת הצו.

נראה כי הפרשנות המתבקשת הינה ששכר השעה של העובדים במשרה מלאה עלה באופן שאם עובד הרוויח 30 ש"ח לשעה אזי שכרו השעתי לאחר הקיצור יהיה 30.66 ש"ח לשעה (30 ש"ח לשעה כפול 186 שעות לחלק ל-182 שעות).

עיקר הבעיה הינה לגבי עובדים שאינם עובדים במשרה מלאה. נניח שקיימים שני עובדים שעתיים בשכר העובדים במפעל. שניהם מקבלים 30 ש"ח לשעה. האחד עובד משרה מלאה ואילו השני פחות ממשרה. לעניין עובדים במשרה חלקית צו ההרחבה קובע מפורשות: "הפחתת שעת העבודה לפי צו זה לא תהווה עילה לתביעת תוספות שכר או להפחתת שעות עבודה או לשינויים בתנאי העבודה של העובדים המועסקים לפני תחילת צו זה 42 שעות או פחות"

 מכאן שבעוד ששכרו של העובד במשרה מלאה השתנה ועלה מ-30 ש"ח לשעה ל-30.66 ש"ח לשעה, הרי ששכרו של העובד במשרה חלקית נותר 30 ש"ח ללא שינוי.

עם פרשנות זו נעבור לשאלה האם השתנה שכר המינימום השעתי לעובדים במשרה חלקית. לכאורה הפרשנות אמורה להיות זהה לדוגמה לעיל. לגבי עובדים במשרה מלאה הרי שערך השעה עלה ומכאן כי במקום 28.49 ש"ח יהיה שכרם השעתי החדש 29.12 ש"ח. לעומת זאת עובדי שכר מינימום שעתי אשר עבדו במשרה חלקית ימשיכו וישתכרו שכר מינימום שעתי של 28.49 ש"ח.

נדגיש כי חוק שכר מינימום לא מכיר פרשנות זו. מבחינת חוק שכר מינימום – שכר מינימום שעתי הוא שכר המינימום החודשי לחלק ל-186. חוק שכר מינימום לא מכיר בקיצור ונכון להיום טרם שונה.

לאחר פרסום צו ההרחבה הצהירו בהסתדרות כי שכר המינימום השעתי עלה גם לעובדים במשרה חלקית ואילו המעסיקים הצהירו כי לא!

על רקע זה פורסמה לאחרונה החלטת ועדת היגוי הקובעת: "לצורך הבהרת סעיפים 2.7, 2.8, ו-2.10 להסכם הקיבוצי וצו ההרחבה לעניין קיצור שבוע העבודה במשק, מובהר בזאת, כי החל מיום 1.4.18, שכר העבודה השעתי למקבלי שכר מינימום, בכל היקפי המשרה (חודשי ושעתי), יחושב באמצעות חלוקת שכר המינימום החודשי, בגובה 5,300 שקל נכון למועד חתימת הסכם זה, ב-182 שעות בחודש, במקום 186 שעות בחודש (29.12 שקל לשעה)".

שאלה ראשונה הינה האם קביעה זו הינה בסמכות ומה תוקפה הנורמטיבי. לעניות דעתי אין מדובר בפרשנות מחייבת שכן היא עומדת בסתירה לאמור בצו, וחמור מכך עומדת בסתירה להוראות חוק שכר מינימום.

יתרה מזאת, אפילו נקבע כי מדובר בפרשנות מחייבת עדיין נשאלת השאלה את מי. הואיל ואין מדובר בצו הרחבה הרי שאין קביעה זו מחייבת את כלל המעסיקים ולכן מחייבת אך ורק את המעסיקים הנתונים לתחולתו של ההסכם הקיבוצי (חברי הארגונים הכלכליים).

והכי חשוב – אם מגיעים לפרשנות זהה לזו של ועדת ההיגוי אזי אותה דרך פרשנית אמורה לחול גם על עובדים שאינם מועסקים בשכר מינימום. דהיינו – אם ההסכם הביא להעלאת שכר המינימום השעתי של עובד במשרה חלקית כתוצאה מקיצור השבוע, מדוע אותה פרשנות לא תביא להעלאת השכר השעתי של כל העובדים. לא נראה שנציגי המעסיקים נתנו דעתם להשלכה זו.

עצוב לדעתי שהתנהלות כה חשובה הנוגעת לסוגיית שכר מינימום מנוהלת בצורה כה קיקיונית.

ואדגיש – חוק שכר מינימום לא רק מסדיר את גובה השכר אלא קובע גם סנקציות פליליות חמורות למעסיק אשר לא משלם שכר מינימום (כמו גם סנקציות מינהליות ועיצומים כספיים גבוהים). ענישה פלילית לא יכולה להתבצע במצב כאוטי דוגמת זה.

דומה שאין מנוס מלהביא את הנושא לכנסת לחקיקה מסודרת. כל עוד לא יוסדר הנושא בחקיקה או בהסכם מסודר אשר יורחב כדין ימשיך הבלגן לחגוג.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.


מאת: עו"ד יוסי חכם

 ©     כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2018

www.holaw.co.il

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק