okneto
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 
 
 
 

דיני עבודה

 

נגיף הקורונה - ההנחיות למעסיקים

 האם עובד בבידוד יכול לעבוד מביתו? האם המעסיק רשאי לבדוק תעודת מחלה? תשלום ימי הבידוד - על מי חל? על כל זאת ועוד במאמר שלפניכם

 רקע

נגיף הקורונה החדש הינו נגיף התוקף את מערכת הנשימה והינו משתייך למשפחת נגיפים נשימתיים הגורמים לתחלואה נשימתית קלה אך גורמים גם מגפות של זיהומים נשימתיים קשים.

הבעיה העיקרית של הנגיף הינו שיעור ההדבקה המהיר ובעיקר כאשר אין עדיין חיסון שיאפשר חיסון האוכלוסייה כנגדו. למעשה, הרפואה המודרנית יכולה רק לטפל בהקלת תסמיני המחלה ותו לא.

שמו של הנגיף החדש הינו COVID-19.

החשש העיקרי מנגיף זה הינו בשל התפרצויות קודמות של נגיפים ממשפחה זו, ב- 2003 ה SARS  וב- 2012 ה- MERS.

הדרך היחידה, כיום, הינו לנסות להשתלט על התפרצות המחלה והדבקה ובכך לנסות לבודד את הנגיף.

מקור המחלה הינו במחוז הוביי בסין.

יש לשים לב כי האחוזים הנפטרים מהמחלה עומד על אחוזים בודדים ואולם אי היכולת ברפואה המודרנית לתת פיתרון למחלה זו ושיעור ההידבקות המהיר מעלה חשש בקרב ארגון הבריאות העולמי ומטבע הדברים גם במשרד הבריאות בארץ ומכאן הצעדים הקיצוניים שננקטו בארץ.

סימני המחלה: חום, שיעול, קוצר נשימה, כאבי שרירים. יש לשים לב כי תסמינים אלו יכולים גם להיגרם משפעת קלה ולא דווקא מוירוס הקורונה ולכן ההנחיות כרגע הינם רק לאנשים בעלי סיכום גבוה להידבקות (כגון תושבים השבים מהארצות בהם פרצה המחלה והמתפרסמים באתר משרד הבריאות).

ההנחיות

מדינת ישראל קבעה רשימת מדינות שהשבים מהם יהיו חייבים בבידוד ביתי במשך 14 יום. בהתאם לקביעת ארגון הבריאות העולמי, במחצית ממקרי ההידבקות הנגיף דוגר בין 4-5 ימים והגם שיש שמועות כי הנגיף יכול לדגור גם 27 יום הרי סימני המחלה מתגלים עד 14 יום מהידבקות ומכאן ההנחיות להישאר בבידוד ביתי עד 14 יום בניסיון למנוע את שיעור ההידבקות מהמחלה.

המידע על צורת ההידבקות אינה קונסיסטנטית ואולם כעבר היום ידוע כי ההדבקה נעשית בדרך של שיעול ו/או עיטוש למרחב הציבורי וכן מנגיעה במקומות שחולה נגע בהם קודם ולכן ההמלצה החמה ביותר הינה לשטוף ידיים כל העת ובעיקר ביציאה משירותים ולפני אוכל וכן להתעטש ו/או להשתעל למרפק ולא למרחב הציבורי.

צווי בריאות העם

ראשית, שר הבריאות חתם על צו בריאות העם המוסיף את נגיף הקורונה לרשימת המחלות המדבקות דבר שיאפשר למנכ"ל משרד הבריאות ולראש שירוטי בריאות הציבור לנקוט בצעדים קיצוניים לרבות שלילת חירותו של אדם ולרבות מניעת יציאת אדם לארצות שעליהן יחליטו אותם בעלי תפקידים.

בהמשך, ביום 2.2.2020, חתם מנכ"ל משרד הבריאות על צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש()(בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף- 2020 (להלן- "הוראת השעה") לפיו נקבע כי כל מי שחוזר מהיעדים שקבועים בהוראת השעה יהיה חייב בבידוד ביתי של 14 יום לרבות דיווח במערכת האינטרנט של משרד הבריאות כי הינו נמצא בבידוד ביתי.

הוראת שעה זו בתוקף ל- 90 יום.

ביום 4.2.20120 פורסם צו בריאות העם  (נגיף הקורונה החדש 2019)(הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית)(הוראת שעה) התש"ף- 2020 (להלן- "צו למעביד")

הצו למעביד קובע כי מעביד של עובד בבידוד לא ידרוש מהעובד להגיע למקום העבודה ולא יאפשר לעובד להיכנס למקום העבודה.

עובד בבידוד ימסור הודעה למעבידו בהקדם האפשרי ולמעביד אסור לפטר עובד בתקופת הבידוד.

תקופת הבידוד נקבעה ל- 14 יום. כאמור, אין צורך בקבלת תעודת מחלה ובעת הרישום במערכת האינטרנט של משרד הבריאות מופקת תעודת מחלה אוטומטית.

האם עובד בבידוד יכול לעבוד מביתו ?

אין התייחסות בהוראת השעה ו/או בצו למעביד לאפשרות של עובד בבידוד לעבוד מביתו (באמצעות חיבור מחשב מרחוק כדוגמא) ואנו מניחים כי עובד שכזה, אשר יעבוד מביתו, בהסכמה עם המעביד, יהיה זכאי לתשלום שכר עבודה לפי משכורתו, הגם שהוא נמצא ב"תקופת ימי מחלה" ובלבד שהעובד לא יורשה להגיע למקום העבודה.

להבדיל מעובד שקיבל 10 ימי מחלה והחליט לקצר תקופת ימי המחלה ולחזור למקום עבודתו – בהתאם לצו למעביד – אסור לעובד בבידוד – לקצר את תקופת הבידוד אך לדעת הח"מ – אין מניעה כי יעבוד מביתו.

תעודת מחלה

המערכת של משרד הבריאות מפיקה תעודת מחלה אוטומטית גורפת.

כבר כאן יאמר כי על אף הוצאת תעודת מחלה אוטומטית, עולה השאלה האם המעביד יהיה רשאי לבדוק האם הדיווח שהוגש ע"י העובד הינו נכון, דהיינו האם העובד אכן עונה על התנאים הקבועים בהוראת השעה או ש"סתם" העדיף לקבל 14 ימי מנוחה בביתו...

הכלל הינו כי בעניינים אישיים כגון מחלה והסיבה למחלה – אין חובה להראות למעביד את הסיבה למחלה ודי בכך שהרופא קבע כי ניתנו לעובד ימי מחלה.

בהוראת שעה מאוחרת נקבע כי מעביד לא ידרוש כל תעודת מחלה אחרת ואולם לא נקבע דבר לעניין בדיקה האם הדיווח על הישארות בבידוד היה תקין.

יתרה מכך, היום נהוג במספר קופות חולים גם לקבל אישורי מחלה גם מבלי להגיע לבדיקה בקופת חולים ככל שהממצא עליו מתלונן החולה מתאים לתיקו הרפואי.

והשאלה, האם יעד נסיעתו של אדם מהווה נתון אישי שהמעביד לא זכאי לבדקו – נראה לי כי בנסיבות עניין זה מעביד שידרוש לוודא כי עובדו שב מאחת הארצות הקבועות בצו יהיה רשאי לעיין בכרטיסי הטיסה ו/או באישורי היציאה של אותו עובד לחו"ל.

תשלום ימי הבידוד – על מי חל?

על המעביד לשאת בתשלום ימי המחלה בהתאם לימי המחלה שצבר העובד ובהתאם לתנאי תשלום ימי המחלה המקובלים בהסכם בין המעביד לבין העובד ו/או בהתאם להסכם הקיבוצי.

עובד שאין ברשותו ימי מחלה ו/או אין מספיק ימי מחלה – יאלץ לספוג פגיעה בשכרו.

ככל שמדובר בעצמאי – הרי אין תשלום ימי מחלה לעצמאי ועל העצמאי לספוג הפגיעה בשכר בשל מקרה זה.

עולה השאלה, מה קורה כאשר מדובר בעובד שיצא לאחת מהארצות הקבועות בהוראת השעה במסגרת עבודתו – לדעתנו, במקרה זה, מדובר בפגיעה מעבודה, אשר העובד יכול לדרוש תשלום של עד 90 יום, ואולם טרם ניתנו הנחיות מפורשות לעניין זה ונראה כי ביטוח לאומי לא בנקל יסכים לפרשנות זו.

אין באמור בכתב זו בכדי להוות יעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עורך דין הבקיא בתחום והאמור לעיל מהווה הנחיות כלליות בלבד.


מאת: עו"ד ד"ר נתן מולכו ועו"ד ליאת סולומון,
ממשרד ד"ר מולכו ושות' עורכי דין,
העוסקים בדיני עבודה, ליטיגציה, מקרקעין וחברות.

www.molcho-law.co.il

 

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק