okneto
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 
 
 
 

דיני עבודה

 

עובדי דפוס וותיקים התפטרו יחד ותבעו את המעסיק

שבעה עובדי דפוס בשנות החמישים והשישים לחייהם, עשו יד אחת והחליטו לעזוב יחד את מקום העבודה, זאת בעקבות הלנת שכר ופגיעה בסיסית בזכויותיהם במשך תקופה ממושכת. 

כל שבעת העובדים התפטרו בחודש נובמבר 2011. כחודש ימים לאחר ההתפטרות, הם הגישו תביעה כנגד בעל בית הדפוס. בית הדין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו הכריע השבוע בסוגיה זו וקבע פיצויים לתובעים.

במשך ארבע שנים עובדי הדפוס לא קיבלו את השכר בזמן

בכתב התביעה טענו התובעים, אשר חלקם עבדו בחברה למעלה משלושים שנה, כי המעסיק נמנע מלשלם להם את שכרם במועד, במהלך תקופה ארוכה של ארבע שנים. הוא לא העביר כספים לביטוח פנסיוני ולא שילם זכויות סוציאליות הקבועות בחוק.

התובעים העידו כי לקראת התפטרותם הם התריעו בפני המעסיק כי אם לא ישולם שכרם הם יתפטרו בדין מפוטר, המזכה אותם בפיצויים.

התובעים הציגו בפני בית הדין ראיות המוכיחות כי החברה נקלעה לקשיים כלכליים ובמשך תקופה ארוכה, החל משנת 2007, הם לא קיבלו את שכרם, אלא באיחור ניכר. כמו כן, לא בוצעו הפרשות לקופות הפנסיה ולא שולמו זכויות בסיסיות כגון: דמי הבראה, פדיון חופשה וכדומה.

האם העובדים תכננו למוטט את העסק?

מנגד טען בעל בית הדפוס כי העובדים נטשו את העבודה ללא הודעה מוקדמת, במטרה למוטט את החברה ולגרום לה נזקים. המעסיק הוסיף כי הוא נותר ללא עובדים והעסק מצוי כיום במצב כלכלי קשה ביותר, כשעליו מוטלים צווי עיקול וצווי פינוי.

המעסיק טען כי הוא עשה מאמצים רבים על מנת לשלם לתובעים את חוב שכרם, באמצעות מסירת שיקים דחויים. לדבריו, כשנה וחצי לאחר הגשת התביעה הוא שילם את השכר והזכויות הסוציאליות במסגרת הסדר החוב, וכיום הוא אינו חייב להם כספים.

עוד טען כי לתובעים לא מגיעים פיצויי פיטורין בשל התפטרותם. בשלב מסוים בדיון המשפטי הודה הנתבע כי הוא לא שילם לתובעים את שתי המשכורות האחרונות.

בעל העסק ניסה להסתיר מבית הדין ראיות מובהקות

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בחומר הראיות קיבל בית הדין את גרסתם של התובעים שהיתה אמינה וקוהרנטית, והשתכנע שהנתבע ניסה לטייח עובדות מובהקות בראיות שהציגו התובעים ובגרסתו נמצאו סתירות רבות.

בית הדין התרשם כי מאז שנת 2009, המעסיק דאג ראשית לשלום העסק ולנכסיו האישיים ורק לאחר מכן לעובדים, ומנע מהם את זכויותיהם במשך שנים רבות.

כמו כן, המעסיק טען כי הוא שילם את כל חובותיו לתובעים בשיקים דחויים, אך התברר כי חלק מההמחאות שנמסרו חזרו בשל העדר כיסוי. לפיכך התובעים קיבלו רק חלק מהסכומים ועל כן ניתן לראות בסכומים אלו כפיצוי על תשלום השכר באיחור, אך לא מעבר לכך.

על הצדדים חל ההסכם הקיבוצי בענף הדפוס, לפיו קיימת חובה לשלם תוספת וותק לעובדי הדפוס. המעסיק הכיר היטב את סעיפי ההסכם, והבין את משמעותו, אך עם זאת הוא נמנע מלעדכן את שכר העובדים במהלך השנים בתוספת זו.


הכתבה באדיבות lawguide - מדריך עורכי דין ומידע משפטי בישראל
www.lawguide.co.il

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק