okneto
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 
 
 
 

ביטוח לאומי

 

למרות שדווח כעובד החברה, נקבע כי הינו בעל שליטה בעקיפין ואינו זכאי לדמי אבטלה

ביום 29 בדצמבר 2015 דחה ביה”ד הארצי לעבודה (עב”ל 45410-02-15) את תביעתו של אפרים וג’ימה (להלן: “המבוטח”) לתשלום דמי אבטלה, מן הטעם כי היה בעל שליטה בעקיפין בחברה שבה עבד, ולא התקיימו יחסי עבודה בינו לבין החברה לצורך ביטוח אבטלה.

תמצית חקיקה

סעיף 6(ב) לחוק הביטוח הלאומי (להלן: “החוק”) קובע בין השאר כי ביטוח אבטלה לא יחול על בעל שליטה בחברת מעטים כהגדרתו בסעיפים 32(9) ו-76 לפקודת מס הכנסה.

תמצית עובדתית

  • המבוטח דווח למוסד לביטוח לאומי (להלן: “המל”ל) כעובד בחברת סופר סקיוריטי בע”מ (להלן: “החברה”) שעוסקת בתחום השמירה והניקיון והניקיון, מחודש דצמבר 2008 עד פברואר 2012. לא שולמו לו במהלך עבודתו תנאים סוציאליים והוא לא חוייב בשווי רכב. לא היה הסכם עבודה בינו ובין החברה.
  • כלתו, אלינור וג’ימה, היא בעלת השליטה והמנהלת הרשומה של החברה.
  • המבוטח עבד בחברה בתפקיד מנהל כח אדם של גוש דן ופוטר, לטענתו, עקב צמצומים בחברה (ללא תשלום פיצויי פיטורין).
  • תביעתו לדמי אבטלה נדחתה מהטעם שהוא אינו עונה להגדרת “עובד” לפי סעיף 1 לחוק ומעמדו הוא בעל שליטה בעקיפין.
  • ביה”ד האזורי קבע כי יש לבדוק אם מדובר בבעל שליטה ישירה או עקיפה. רק אם ייקבע שאין למבוטח גם שליטה עקיפה – ייבדק אם מתקיימים יחסי עבודה בינו לבין החברה.

ביה”ד האזורי קבע כי המבוטח אינו בעל שליטה ישירה.
אולם, מאחר וכלתו עונה להגדרת “קרובו” לפי סעיף 76 לפקודה, נבחנה שליטה עקיפה. ביה”ד הגיע למסקנה כי אכן היתה למבוטח שליטה עקיפה בחברה:

  1. הוא נהג בחברה מנהג בעלים בכך שפעל תוך עירוב נכסים בין הכנסות החברה לבין הכנסותיו הפרטיות. לדוגמה: הוא הפקיד לחשבונו הפרטי שיקים של החברה ולקח הלוואות פרטיות על מנת שהחברה תוכל כביכול לשלם משכורות לעובדים. מנהלי אזורים אחרים בחברה לא התנהלו באופן דומה.
  2. למרות שבתלושי השכר יש למבוטח שכר קבוע בסך של 9,300 ₪ נטו, לא הוצגה כל אסמכתא שמלמדת כי קיבל שכר חודשי כזה.
  3. לא נחתם עימו חוזה עבודה, מעורבותו של המבוטח בחברה הייתה מעבר לתפקידו כמנהל / מפקח אזורי, אף אחד לא פיקח עליו.
  4. כלתו של המבוטח לא היתה מעורבת ממש בניהול החברה.

 

עולה ממכלול העדויות כי המבוטח ניהל את החברה עם כלתו, קיבל החלטות ניהוליות על קבלת עובדים, פיטורי עובדים וגובה שכרם, עשה שימוש בכספי החברה כראות עיניו ונהג בה מנהג של בעלים.

ביה”ד האזורי שלל גם קיום יחסי עבודה לפי המבחנים בפס”ד גרוסקופף (עב”ל 20182/97):

1. אין הפרדה בין עבודתו כבעל שליטה עקיפה לבין עבודתו כעובד.
2. תלושי השכר אינם מלמדים על השכר האמיתי ובעצם היו תלושים פיקטייבים. כפועל יוצא מהאמור
    לעיל, גם דמי הביטוח אינם משקפים שיעור אמיתי ולכן לא ניתן לקבוע מה היה שכרו.
3. היה עירוב נכסים בין הכנסות החברה וכספי המבוטח.

 

דיון והחלטה בביה”ד הארצי

  • ביה”ד הארצי קבע לפי הכלל הידוע כי אין ערכאת ערעור מתערבת בממצאים העובדתיים של הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים.
  • במקרה הנדון קביעותיו העובדתיות של ביה”ד האזורי מעוגנות היטב בראיות ובעדויות, מבוססות על התרשמותו ממכלול העדויות והראיות שבפניו, לרבות התרשמותו הלא חיובית ממהימנות עדותם של המבוטח וכלתו ואין מקום להתערב במסקנותיו.
  • בכל מקרה, המבוטח לא הראה ראיות ממשיות שסותרות את קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, והתרשמות ביה”ד הארצי היא כי המערער הוא בעל שליטה בעקיפין וגם לא מתקיימים יחסי עבודה בין הצדדים.
  • הערעור נדחה.


נכתב ע”י רו”ח אורנה צח (גלרט), מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה.
ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי
עם רו"ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

 www.ahe-tax.co.il

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק