okneto
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 
 
 
 

ביטוח לאומי

 

ניתן לשלם שכר במזומן, וכל עוד לא הוכח אחרת התלוש קובע

ביום 23 בדצמבר 2015 קיבל ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 46711-11-14) את תביעתו של מוריס רווח (להלן: "המבוטח") לתשלום דמי אבטלה, וקבע כי השכר בתלוש השכר הוא הקובע לחישוב דמי האבטלה, למרות שלבנק הופקד סכום קטן בהרבה מתוך כלל השכר שכולו שולם במזומן. תשתית חוקתית

דמי אבטלה נגזרים מהשכר היומי הממוצע של המובטל לפי ששת החודשים האחרונים שקדמו לתאריך הקובע, למעט חריגים.

לפי חוק הביטוח הלאומי (סעיף 1, סעיף 344) כדי שבן משפחה (כמוגדר בסעיף 1 לחוק) יוכר כשכיר, עליו לעבוד באופן סדיר, ולהוכיח שהעבודה נחוצה ושבמקומו אמור היה לעבוד עובד אחר (יראו את סכום ההכנסה המבוטח כסכום שמקבל העובד שאת מקומו בן המשפחה ממלא).

 תמצית עובדתית

  • המבוטח הועסק במשך כארבע שנים בחברת בנייה בבעלות בתו ובעלה (להלן: "החברה").
  • המבוטח עבד 5 ימים בשבוע כ - 8 שעות ביום, ושכרו שולם במזומן (כמו לשבעת עובדי החברה האחרים) כ - 7,200 ₪ לחודש (יותר מהעובדים האחרים).
  • הוכח כי לבנק הופקד שכר במזומן בסך כ - 1,500 ₪ לחודש. לטענת המבוטח, את תשלום החשבונות והקניות נהג לערוך במזומן, ולכן הפקיד מידי חודש בבנק רק את יתרת השכר שקיבל.
  • החברה שילמה מס הכנסה ודמי ביטוח עפ"י השכר שבתלוש.
  • לא הופרשו כספים לקרן פנסיה ולא שולמו דמי הבראה או דמי חופשה.
  • המבוטח פוטר בשל צמצומים ולא שולמו לו פיצויי פיטורין (באותו הזמן פוטר עובד נוסף).
  • המבוטח הגיש תביעה לדמי אבטלה. המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") אישר גמלה לפי סכומי ההפקדה בבנק בלבד. לאחר שתביעתו להפרשי דמי אבטלה נדחתה, הגיש תביעה לבית הדין. במסגרת הדיון בתביעה "התיישר" המל"ל לפי שכר המינימום: 4,300 ₪ לחודש.
  • בחקירה ראשונית הודה המבוטח כי הוא עובד זוטר, בעוד שמאוחר יותר טען כי הוא "מנהל פרויקטים" (למרות שאין לו הכשרה בתחום), דבר שזכה לביקורת של ביה"ד בעניין גרסה כבושה ו"משופצת".

 דיון והחלטה

  • בהתאם לתכלית החוק, השכר הקובע לצורך תשלום דמי האבטלה צריך להיות פועל יוצא מן השכר האמיתי שקיבל מבקש הגמלה בתקופת העסקתו (עב"ל 481/07 - אביבה דרעי נ' המוסד לביטוח לאומי).
  • ההלכה הקובעת היא כי חזקה שהסכום הקבוע בתלוש הוא נכון ומשקף את המציאות (פס"ד פבל רוזנבאום דב"ע נו/ 3-149), כאשר על הטוען אחרת חובת ההוכחה. 
  • בית הדין הארצי קבע בעבר כי על פקיד התביעות לבחון אם כל העובדות אשר להן טוען מבוטח הן נכונות, ועת מדובר בגמלה שהיא פונקציה של הכנסת המבוטח - אם אכן ההכנסה הנטענת היא הנכונה. פקיד התביעות חייב לאבחן בין אמת ובין פיקציה כדי למנוע ניצול לרעה של החוק.
  • ביה"ד מדגיש כי בכדי להצדיק אי תשלום גמלה בהתאם לסכום הקבוע בתלוש השכר שהמציא מבקש הגמלה, הרי שאין די להראות כי המבוטח נהנה משכר הגבוה מזה המגיע לו או מזה ההולם את אופי תפקידו - אלא יש להראות כי הוא לא קיבל את השכר בפועל, או כי מדובר בשכר פקטיבי. המל"ל לא הרים את הנטל הראשוני האמור ולכן הנטל לא עבר לכתפי המבוטח והסתירות שבדבריו אינן רלוונטיות. טענת המבוטח ובתו, שיתר העובדים קיבלו שכר במזומן, לא נסתרה.
  • "גם אם יוכיח הנתבע (המל"ל) את טענתו לפיה משרתו של התובע אינה מצדיקה תשלום שכר בהיקף ששולם, הרי... בעניין זה נפסק, לא אחת, כי שעה שמדובר בהעסקה בין קרובי משפחה אין מתום בכך כי שכרו של עובד ה"מקורב" יהיה גבוה משכרם של עובדים אחרים, ואין בכך בכדי לעמוד לו לרועץ".
  • תביעת המבוטח להפרשי דמי אבטלה נתקבלה.


נכתב ע”י רו”ח אורנה צח (גלרט), מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה.
ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי
עם רו"ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

 www.ahe-tax.co.il

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק