okneto
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 
 
 
 

ביטוח לאומי

 

העובד אולץ לצאת לחל"ת דו שבועי - דמי האבטלה ישולמו לפי השכר המלא

ביום 6 באפריל 2016 קיבל ביה"ד האזורי לעבודה  את תביעתו של שי הרשקוביץ  וקבע כי דמי האבטלה יחושבו על פי השכר המלא, אף על פי ששכרו הופחת זמנית עקב הוצאתו לחופשה ללא תשלום בשל אילוצים כלכליים של המעסיק.

רקע חוקתי

בהתאם לסעיפים 167 ו-170 לחוק הביטוח הלאומי:
דמי אבטלה מחושבים באחוזים מהשכר היומי הממוצע שנגזר בדרך כלל מההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח לענף אבטלה לפני התאריך הקובע. בחישוב גמלאות דמי לידה ודמי פגיעה, נקבעו תקנות למקרים שבהם שכר העבודה שמשמש בסיס לתביעה אינו משקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחים. בעניין חישוב דמי אבטלה, לא נקבעו תקנות דומות.

רקע עובדתי

המבוטח הועסק בחברת טאוור בע"מ (להלן: "המעסיק") במשך 10 שנים, עד שפוטר ביום 8.5.2014.

בחודש 12.2013 שלח המעסיק מכתב לעובדי החברה לפיו עקב האטה בביקושים שבשוק, ועל מנת "להתאים" את מבנה ההוצאות למצב הקיים, הוחלט על הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום (להלן: "חל"ת") בכל יום א' כל שבועיים, מיום 15.12.2013 למשך 4 חודשים. כאמור בהודעת המעסיק: "תנאים סוציאליים לא ייפגעו וישולמו עבור מישרה מלאה".

בסופו של דבר המבוטח פוטר והגיש תביעה לדמי אבטלה. התביעה אושרה ושולמה לפי ההכנסה ששולמה בפועל, לפני מועד הפיטורין.

המחלוקת בתיק: "האם לא היה מקום לשלם דמי אבטלה תוך התעלמות מניכוי השכר שבוצע על ידי המעסיק בתקופה הרלוונטית לפני התאריך הקובע עקב החופשה ללא תשלום שנכפתה על התובע?"

לטענת המבוטח, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל) טעה והיה חייב להתעלם מהחודשים שבתקופה הרלוונטית משום שנכפה עליו זמנית לקחת ימי חל"ת, ללא אפשרות לנצל ימי חופשה בשכר.

המבוטח הסתמך בין השאר על הלכת ביה"ד הארצי בעניין ימין סילוק, וטען כי בכל הנוגע לשכר המובא בחשבון לעניין חישוב דמי אבטלה, יש ללמוד מתקנות האימהות ותקנות חישוב שכר עבודה רגיל, לצורך חישוב דמי פגיעה. "לטענת התובע, גם חופשה אשר נכפתה על המבוטח על ידי המעסיק, ללא תשלום, נכנסת לגדר אותם ימים וכי היה על הנתבע להפעיל שיקול דעת ולהביא בחשבון את השתכרותו לפני התקופה הרלוונטית ולחילופין להתעלם מקיזוז השכר בתקופה הרלוונטית".

המל"ל טען כי חישוב דמי האבטלה נעשה בהתאם להכנסות לפני התאריך הקובע, כקבוע בחוק. צמצום המשרה אינו מהווה לטענת המל"ל, סיבה המצדיקה הימנעות מלהביא בחשבון שכר זה במסגרת החודשים הרלוונטיים לחישוב דמי האבטלה. לא מדובר בחופשה ללא תשלום שנכפתה על התובע שכן היה באפשרות התובע להתפטר כבר במועד זה (הודעה על היציאה לחל"ת) ולקבל דמי אבטלה על בסיס השכר הגבוה.

בנוסף, טוען המל"ל כי הלכת ימין סילוק שונה, באשר שם נדון מקרה של עובד ששכרו ירד עקב מצב בריאותי, דבר שאינו רלוונטי לעניין זה. כנ"ל בוצעה אבחנה בעניין פס"ד נוסף עליו נסמך המבוטח.

דיון והחלטה

ביה"ד מסתמך על פסיקות קודמות של בית הדין הארצי שבהן נקבע כי דמי אבטלה נועדו להחליף הכנסה ומטרתם לשמור במידת האפשר את רמת חייו של מפוטר ומשפחתו לתקופה מסויימת שבה הוא מחפש עבודה אחרת. לאור תכלית זו, על החישוב להתבסס על גובה השכר האמיתי ולא על תנודות רגעיות בגין נסיבות חולפות.

לדעת ביה"ד הוצאת העובדים לחל"ת יומיים בכל חודש צמצמה את בסיס השכר, לצורך עמידה ביעד כלכלי מסויים. לא הייתה כוונה לבצע צמצום במשרת העובדים אלא לנכות משכרם באופן זמני ומוגדר ולא חל שינוי בתנאי העסקת העובדים (בתקופה זו המשיכו להשתלם התנאים הסוציאליים על פי השכר המלא).

ביה"ד מדגיש כי המל"ל לא בחן את מכלול נסיבות המקרה מול תכלית גמלת האבטלה לשמש תחליף שכר ריאלי ולא שכר שחל בו שינוי מלאכותי או זמני.

ביה"ד קובע כי יש לפנות לעקרונות שנקבעו בפס"ד בעניין ימין סילוק: על מנת שדמי האבטלה יחושבו על בסיס גובה השכר האמיתי ולא על תנועות רגעיות בגין נסיבות חולפות, למי שעבד 10 שנים אצל אותו מעסיק, אין להביא בחשבון את הניכוי מהשכר. "לא יעלה על הדעת כי גריעה זמנית בשכר באמצעות הוצאה לחופשה מצטברת בת 8 ימים בתקופה של ארבעה חודשים, אשר נועדה לתרום ליציבות הכלכלית של החברה על מנת שתוכל להמשיך ולעמוד בתנאי ההעסקה, תבוא בחישוב דמי האבטלה".

התביעה התקבלה.

ב"ל 50004-07-14


נכתב ע”י רו”ח אורנה צח (גלרט), מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה.

ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי

עם רו"ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

 www.ahe-tax.co.il

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק