okneto
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 
 
 
 

ביטוח לאומי

 

דיווח במשך שנים על בת הזוג כ'עובדת' אינו מקנה זכאות לדמי אבטלה

ביה”ד האיזורי לעבודה דחה ביום 12 באפריל 2015 את תביעתה של אמירה סגל לתשלום דמי אבטלה.
לדעת ביה”ד, תשלום דמי הביטוח בעבורה במשך שבע שנים אינו יוצר עילה לקיומם של יחסי עבודה כיוון שמעורבותה בעסק נבעה ממעמדה כשותפה בעסקו של בעלה.

תמצית עיקרי החוק

  •     רק עובד שכיר מבוטח לענף אבטלה.
  •     הגדרת עובד בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי:

“עובד” – “לרבות בן משפחה אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד: לענין זה, “בן משפחה” – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות”.
(יש לשים לב שבת זוג אינה כלולה ברשימה).

תקופת האכשרה לדמי אבטלה היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה (יום אחד בחודש לפחות) מתוך 18 החודשים שקדמו להתייצבות לראשונה בלשכת התעסוקה כמחוסר עבודה (האמור הוא החל מאפריל 2013).

תמצית עובדתית

  1. המבוטחת דווחה כעובדת של סוכנות הביטוח שניהל בעלה המנוח בתקופה ינואר 2004 -ספטמבר 2011. לאחר מכן עבדה אצל מעסיק אחר עד מרץ 2012.
  2. ביוני 2012 הגישה תביעה לדמי אבטלה, שנדחתה בטענה שיש חוסר בתקופת אכשרה. המוסד לביטוח לאומי לא הכיר בשנות העבודה בסוכנות הביטוח של הבעל כתקופת אכשרה.
  3. בני הזוג ניהלו חשבון בנק אחד ולא הופקדו כספי “המשכורת” שדווחה.


ניתוח עובדתי של ביה”ד והחלטה

ביה”ד חוזר על ההלכה הפסוקה כי שעה שמדובר בהעסקת בן משפחה, יש לבחון בקפידת יתר אם מתקיימים יחסי עובד מעביד, או מדובר בעזרה משפחתית.
מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר עזרה משפחתית חייב לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי.
השכר המדווח בתלושים היה בשיעור קבוע, ללא קשר להיקף העבודה, ללא זיקה לשהותה בימי חופשה או מחלה, ולא שולמו לה זכויות סוציאליות.
לא היו עדויות חיצוניות של לקוחות, ספקים וכד’, דבר שפגע מאוד בטענת המבוטחת.

מהראיות שהוצגו לביה”ד (ולא פורטו) מגיע ביה”ד למסקנה כי היחסים שבין המבוטחת לבעלה בעסק היו בגדר עזרה משפחתית  -למרות שהונפקו עבורה תלושי שכר.

ביה”ד מייחס חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, זאת “מן הטעם שיחסי עובד מעביד מחייבים מטבעם קבלת תמורה עבור ביצוע העבודה”.
טענת המבוטחת שהיא החליפה שתי עובדות שכירות שפוטרו בסמוך להעסקתה בעסק לא שיכנעה, והוכח כי עם עזיבתה לא הועסק עובד אחר, אף שהפעילות בעסק לא צומצמה, כפי שניסתה לטעון.
ביה”ד התרשם כי הסיוע של האשה לבעלה בניהול העסק התקיים במשך שנים רבות ורק בחלקן היא קבלה משכורת, למרות שלא היה שינוי של ממש בפעילות ובהתקשרות. המבוטחת סייעה לבעלה במתכונת “גלובלית בהתאם לצורך”.
נפסק כי לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין בעלה וכי מעורבותה בעסק נבעה ממעמדה כשותפה, ולפיכך אין היא זכאית לדמי אבטלה.

מסקנות ותובנות

  •     מטבע הדברים סוגיית היות בן משפחה “עובד”, נבחנת בשבע עיניים.
  •     יש לדאוג כי העסקת בן משפחה תהא ככל עובד אחר: תלוש, תשלום שכר בפועל, רישום שעות, ימי חופשה , הפרשות סוציאליות ועוד.
  •     העובדה כי סוגיית היות בן המשפחה מבוטח כעובד כבר שנים, אינה ערובה לקבוע מעמד זה, והדבר עלול להיבחן שנים מאוחר יותר, עת ידרש מהמל”ל תגמול כלשהו.

 


נכתב ע"י רו"ח אורנה (צח) גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה,
ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי
עם רו"ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
www.ahe-tax.co.il

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק